היצור הקטן והמעצבן הזה
היפה הזה והחמוד הזה
והאררג הזה, טורח לבוא לבקר
אבל שהאדון יטרח להגיד לי?
הו, לא
זאת טרחה גדולה
שאולגה תגיד לי, זה יותר טוב,
אני עוד עלולה לזרוק עליו טופי או משו שמח אחר.

פעם היו חבורת דינוזאורים שישבו בבית קפה לדינוזאורים.
החבורה הייתה מורכבת משני דינוזאורים בנים, ושלוש דינוזאוריות
בנות.

דינוזאור א - נקרא לו יבגני
דינוזאור ב - נקרא לו זניידוך
דינוזאורית ג - נקרא לה אולגה
דינוזאורית ד - נקרא לה סמרגדה
דינוזאורית ה - נקרא לה פלוציקה

יום אחד יצאו החבורה לטיול נהדר בחו"ל.

הם נחתו בשדה התעופה, ופלוציקה נחה לה על המזוודה שלה בייאוש,
כשפתאום היא הבחינה בעיניים מציצות עליה מבין כמה טוסיקים של
דינוזאורים אחרים, היא הסתכלה טוב-טוב וראתה שהעיניים מביטות
עליה, ומרוב לחץ היא כמעט התגלגלה מהמזוודה וחצתה את קו
המשווה.

לאחר מכן, כשהם עלו לאוטובוס, העיניים של יבגני עדיין הציצו
עליה קלות, אבל כשהם עלו לאוטובוס, כאילו כלום לא קרה,
והעיניים של יבגני לא בהו זמן קצר קודם לכן.

פלוציקה החליטה שהוא יהיה הפיזדייץ שלה, והחליטה שהוא נראה
דווקא די בסדר, אבל לא יותר מזה.
א-בל מה שהיא לא ידעה זה שיבגני רצה את אולגה -טאםטאםטאם-

בהתחלה זניידוך רצה את אולגה,וזה היה לגמרי בסדר מבחינת
פלוציקה, כל עוד היא תקבל את יבגני
אבל עם הזמן אולגה ריחפה לכיוונו של יבגני, וזנדייוך נשאר
גלמוד, בודד ומדופרס בצד.

עם הזמן אולגה ויבגני התקרבו וקישקשו, ופלוציקה דווקא הייתה
בסדר עם זה בהתחלה. בהתחלה.

יום אחד כשפלוציקה קיבלה את תשומת הלב היומית שלה מכולם וסיפרה
להם כמה דברים מצחיקים, היא ראתה שזנדייוך צוחק צחוק מתגלגל
מהסיפורים שלה, והחליטה שאולי כדאי לנסות. היא תמיד נמשכה
למראה הטרזני.

היא ניסתה להתקרב אליו, ובאמת באותו ערב זניידוך ויבגני צצו
להם בחדרם הקט של אולגה ופלוציקה, ופלוציקה הופתעה נורא
כשאולגה ויבגני התפרסו על המיטה שלה עצמה, ושכחו מעצם קיומה.

זניידוך עלה להתקלח, ופלוציקה החליטה שלא מתאים לה כל העניין
הזה אז היא פשוט יצאה ונכנסה מהחדר בתקווה להפסיק את הקסם הזה
שנוצר בין אולגה ליבגני, אבל לא משנה כמה רעש היא עשתה וכמה
תשומת לב ניסתה למשוך, הם נשארו בקסם שלהם.

אחר כך זניידוך חזר לחדר וציפה שפלוציקה תהיה בת זוגתו לשינה,
אבל פלוציקה לא אהבה את הרעיון אז היא פשוט הלכה לשחק טאקי,
ובארבע לפנות בוקר החליטה שאם היא לא חוזרת עכשיו לחדר ומזיינת
את זניידוך, זה יהיה סירוב מאוד לא מנומס מצידה.

אז היא נכנסה לחדר בשקט, וראתה את אולגה ויבגני שוכבים אחד ליד
השניה במיטה, חצי מחובקים, אבל יבגני לא ישן. הוא שכב שם במיטה
עם עיניים עצומות וחיוך ממזרי ועשה את עצמו ישן, אבל פלוציקה
הבינה טובטוב מה החיוך הזה אמר, הוא אמר 'או יופי, פלוציקה
נכנעה ובאה, עכשיו ידידי הטוב זניידוך יזכה לפורקן יצרים
אמיתי' ,אבל מה שהוא לא ידע זה שפלוציקה תעשה עכשיו דווקא. חוץ
מזה שהיא תמימה והיא עוד לא התנשקה, אז שלא יצפה ממנה ליותר
מדי.
היא נשכבה ליד זניידוך, שבהתחלה שכב עם הגב אליה, ולאט לאט
התחיל להתקרב אליה, לחבק אותה, ללטף לה תבטן, כשפתאום אדון
יבגני הנכבד קם לשירותים. כשהוא יצא זניידוך הרים את הראש,
והוא ויבגני ערכו שיחת פרצופים על-מה-לעשות-לה-עכשיו-ואיך
להגיע-לתחתונים-שלה. כנראה שהם חשבו שפלוציקה היא בובת שעווה
שלא שומעת כלום ולא רואה כלום, אבל היא הבינה טוב מאוד מה הלך
שם.

לאט לאט היד של זניידוך החלה לטפס אל החזיה שלה, רק לטפס, והוא
כמובן - ג'נטלמן,שאל אם זה בסדר, והרי כמובן שזה בסדר, הרי הוא
רק מלטף לה את הבטן.
כשהוא הגיע למקום הסכנה היא פשוט הרחיקה אותו משם, ומפה זה
באמת לא מעניין. היא נרדמה והיא לא יודעת מה קרה שם אחרי זה.

הגיע הבוקר, זניידוך היה כל כך מבויש, כאילו הוא גנב לפלוציקה
את הבתולים בלי ידיעתה באותו לילה, אבל באותו ערב הם ישנו יחד
שוב, אבל לא יחד לבד, אלא יחד עם עוד כמה אנשים. איזה
דינוזאורית שחורה ומכוערת רצתה את זניידוך וניסתה להשיג אותו
בדרך נורא מכוערת, אבל לא עליה הסיפור. קיצר היא יצאה דפוקה,
ולא קיבלה זין.

זניידוך ופלוציקה ישנו עוד כמה לילות תמימים יחדיו, ונראה שהכל
התנהל על מי מנוחות, ונדמה היה לפלוציקה שמיום ליום הם רק
מתקרבים, והרי זה משובח.

הסיפור נמשך בזה שפלוציקה לא הפסיקה לרצות את יבגני, יבגני לא
הפסיק לרצות את אולגה, וזניידוך שפך בפני אולגה את ליבו, וסיפר
שהוא בעצם רצה אותה במשך כל הזמן הזה, ופלוציקה.. פלוציקה
חמודה. באמת חמודה. אבל לא אותה הוא רצה. ויותר מאוחר הוא
התחיל לרצות את סמרגדה.

נהדר,לא?

ההמשך באמת לא כזה מלא אקשן,
אלא שבגלל המרחק העצום שבין הבנים לבנות, פלוציקה יידעה מדי
פעם את זניידוך שהיא מתגעגעת אליו, והוא מצידו גם מתגעגע נורא,
והוא לא אומר את זה כדי לרצות אותה, כן? חס וחסה.

למרות תחנוניהן החוזרים ונשנים של פלוציקה ואולגה שיבוא לבקר
אותן הבנזונה הזה, הוא לא בא,
אלא שאתמול הוא החליט לבקר את אולגה ואת סמרגדה כמובן, אבל לא
את פלוציקה

כשאולגה שאלה אם הוא הודיע לפלוציקה שהוא מגיע, הוא הטיל עליה
את התפקיד: 'תגידי לה את'

אז פלוציקה החליטה שזה לא מתאים לה. לא רוצה לדבר איתה? לא
צריך.
לא מתגעגע? אז אל תגיד שאתה כן.
מרגיש לא בנוח? באסה לך, אל תגרום לדינוזאורים אחרים להרגיש לא
בנוח, ולהיפגע מכל האי נוחות הזאת שלך.

ברוב חוצפתו הוא שלח היום הודעה לפלוציקה, והיא ענתה לו
בקרירות, בעוד היא מדמיינת אותה חונקת אותו למוות, והוא ענה
חזרה, אבל שוב, לא טרח להזכיר את העובדה שהוא מגיע.

זה עלה לפלוציקה על כל העצבים העניין הזה. היא לא רוצה לראות
אותו מחר, כי אז היא שוב תשכח מזה, ותסלח על זה, ושוב תסמוך
עליו, ושוב תיפגע.
היא דינוזאורית יותר מדי מסובכת לפשטות שלו.

ושלא תבינו לא נכון,זה לא שהוא חייב לה משהו, והיא יודעת את
זה, רק עצם העובדה שהוא רוצה את אולגה ואת סמרגדה ואותה לא, זה
מה שמטריף אותה.
והיא אפילו לא רוצה אותו, היא הסתפקה בו כי היא לא יכלה לקבל
את יבגני, אבל עדיין, היא חייבת לעשות מזה טרגדיה פולנית.

לעזאזל עם זה,
היא שונאת לקנא בחברות טובות שלה.