יסמין לוי / נשימות |
כשהסדין שלי ירוק תפוח והכר פרחוני,
העט נובע לי כחול; אני שוכבת וכותבת את הכל.
אתה שוכב לצדי,
לנצח אתה,
הנשימות שלך
הלב שלי מלא בצחוק שהבאת לי.
רציתי סיפור;
זהו רק תיאור מצב.
ממתי התעצלתי לחשוב על נוף, על צבעים
וכל השאר.
זה לא משנה כי מה שיש זה רק זה.
ואולי הסיפור עושה אותו יותר יפה.
הפיה שלי סגולה תלויה על החלון כבר הרבה ימים...
אתה קולט שאני מדברת איתך אלוהים?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|