|
עם המכונה שחותכת לי את האוכל/ אתה רוחץ את התינוק שלי ועושה
מהרחם עיסה לאשפה/ באגודל שלך יש מנוע ענקי/ ששואב כוח מתוך
עשבי הגידול שאתה מעשן מהגינה/ אי אפשר להבחין בכך/ רק שאתה
מסתובב/ שמים לב לבטריות בגבך/ הברכיים שלך ננעלות וכשאתה
גומר/ האנחה נשמעת/ כה אמיתית/ עד שאני מתבלבלת והופכת בעצמי
לסוג של ייצור/ אפילו בסין לא חלמו על מודל חדשני וזול/ כמוני/
אנחת ייאוש עמוקה מעוררת אצלי/ תאווה שנמרחת על פרוסת לחם/
החשד שקיים בקמטים העבים אצלך מתחת לעיניים/ נראים לי קצת כמו
הארוחה של הכלב שלי/ והוא קופץ משמחה כשאני מגיעה/ יורדת על
ברכיי/ ומושיטה לו את נתח בשרו הענוג/ פוקח את הלוע המריר שלו/
נוגעת בפניו ומנקה את הריר שנוטף סביב הפיקחות שלו/ וכשאני
חושבת עליו אני רואה ישר בראשי רוע/ חומר בלי שם ותאריך שמישהו
דואג לשטח עם מערוך/ סותם את חריצי הריח שלי ומנקר את גודש
הרעל באפי/ סיום של תאווה בלי לדעת אף מהי/ כעת עושה בי הפרדה
גמורה בין המעורבות המלוחה בלשון/ ובין החיבור המנוכר שדות
שלמים של רעב להפסקה. |
|
|
כנראה שאני לא
אהיה מחבר
סלוגנים מוצלח.
עובדה:
שלחתי איזה עשרה
סלוגנים, ואת אף
אחד מהם עדיין
לא ראיתי!
כנראה שאני צריך
לחזור לכתוב
שירים
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: גם
כנראה שהם לא
היו טובים
מספיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.