|
איקס יושבת בחול ומציירת עם האצבע פסים ארוכים. העיר הזו
מאפשרת לה לשבת ככה סתם בשתים עשרה בלילה ולצייר בחול. הרחוב
מספק לה את כל מה שהיא צריכה.
פלאי ואני מתקרבים אליה אומרים שלום ומציגים את עצמנו. פלאי
מספרת לה שבאנו להיות כאן בשבילה ובשביל החברים שלה שמסתובבים
בחוץ בשעות הקטנות.
היא ממשיכה לצייר ולא מרימה את ראשה.
פלאי לא שואלת אותה שאלות, היא מחכה, יש לנו זמן, אפילו את כל
הלילה.
פלאי סימנה לי במבט שהיא רוצה להישאר עם איקס. התרחקתי מהן
באיטיות והסתובבתי קצת בגן המשחקים הנטוש בין הנדנדות השבורות
והמגלשה הכתומה. בעיר הזאת יש הרבה ילדים כמו איקס והרבה בתים
גדולים וריקים. הגעתי עד לרחוב הראשי ואז התחלתי לחזור
לכיוונן.
כשהתקרבתי שמעתי את איקס אומרת:
"...זה קטע של סולמות. את לא מכירה את זה כשאת לוקחת סולם כדי
לטפס גבוה ומגלה פתאום שהמדרגה הראשונה חסרה? ככה אני." |
|
|
כשאני הולך
לזונה זה עולה
לי 150 שקל:
כלומר, שאם אני
עושה ביד אני
חוסך 150 שקל.
עשיתי חשבון
שבחודש האחרון
חסכתי בדרך זו
כ-3000 שקל!
בקצב הזה אוכל
תוך שנה לקנות
לי אוטו קטן... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.