גבירתי הנאווה,
אני יכול להזין עיניי
ביופייך העז?
רק עוד רגע...

פליז.. לא נותר לי הרבה..
אני רוצה לנצור זיכרון זה...
רק זיכרון מתוק אחרון,
שילווה אותי ברגעיי האחרונים...

כן, רגעים אחרונים...
יש לי מחלה חשוכת מרפא
כולם כבר נואשו ממנה,
מחלת האהבה..