מעבר לגבעה, מעבר להר,
חיה ילדה, משכיחה את העבר.
גולש שערה כמו דבש בלידתו,
פונה מבטה אל אותה הנקודה,
אל הפרח בשינתו.
והיא בשלה, הוא בשלו,
ושניהם כמו שמש וירח.
כל-כך רחוקים, אך כל-כך קרובים.
כל-כך נסתרים, כל-כך אמיתיים.
מטפסות הדמעות, מזרימות רגשות,
וטעמים של דברים, מרגשים אנשים,
והיא עומדת, והוא עומד,
ושניהם מביטים, שניהם מחכים,
שניהם כוכבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.