|
מעל לסדינים הלבנים
יש חלל וצורה לו כדמותך
אבל את לא פה עכשיו
וזה גם לא עוזר
כשאני חושב את שמך
קורא לך ונע על משכבי,
בלילות הגעגוע כומס חום
והוא מפנה -
מפנה לך מקום.
- - -
אז הגעגוע הזה
דוקר בעצב אבל לא שורט
בגעגוע הזה יש חום
שרק הולך ומתפשט.
. |
|
|
אם גם בני אדם
היו מחרבנים
בארגז עם אבנים
קטנות, כמו
חתולים, בעיית
המים הייתה
נפתרת.
יעקב פופק, על
דברים שאפשר
ללמוד מהחתולים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.