אדם מתהפך במיטתו,
מצד לצד,
דעתו לא נחה
אינו מוצא שלווה,
על מה אתה חושב עכשיו?
ברגע זה,
בשנייה החולפת,
מתי שאתה עוצם את עינייך
ומיד פוקח אותן,
מביט בחדר סביבך,
קירות סוגרים עלייך,
חשוך פה,
גם אם תפתח את התריסים כדי שקצת שמש תחדור,
עדיין יהיה חשוך פה,
אתה לא יכול לעשות דבר.

הכאב הזה משתק אותך,
אתה לא צריך לומר לי דבר,
מרחוק אני מביטה בך,
רואה הכל,
כואבת אותך ואיתך.

אל תוציא הגה,
כל מילה תהרוס,
אני יודעת את אשר אינך יודע,
ולפני שאזכה לחבק אותך
ולשתוק איתך את השתיקות הללו,
תהום של כאב תפריד בינינו,
מרחוק אביט בך,
נסחף פנימה
לא שואלים אותך,
אתה מתהפך במיטתך עכשיו,
כאב חודר...

אני יודעת את אשר בראשך,
יודעת את אשר יהיה,
אל תנסה לברוח,
כך רק תגדל התהום,
אל תגיד לי דבר כעת
אני כואבת אותך ואיתך...

"עכשיו אכסה את המראה בתמונותייך,
ואשכב לישון.
עוף השמיים יאכל את בשר שנתי.
הכלבים ילקו את דמי מבפנים.
אין רואים דבר מבחוץ..."/ יהודה עמיחי