אני שוכבת פה
שוכבת לבד
מסתכלת בתקרה
ולא מבינה
למה הכאב חייב להמשך?
חושבת על החיים שיבואו מחר
חושבת ולא מצליחה
ועדיין לא מבינה
חושבת על מה שיקרה מחר
ופוחדת
שוכבת פה ופוחדת,
פוחדת להתעורר לעולם של מסכות
ואנשים צבועים
אבל חייבת.
חולמת על עולם אחר
אך הכאב תמיד מחזיר למציאות,
אז נמשיך להתפלל למחר טוב יותר
ונתמודד בהווה על העבר
ונחלום על העתיד
כי זה מה שאנחנו תמיד עושים
ואני, אני אמשיך לשכב פה
לבד
ואחשוב על המחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.