סיפרתי לאמא שחלמתי שאני נופלת.
בלי לחשוב פעמיים אמא שלחה אותי לפסיכולוג.
דוקטור זלצמן אמר שחלומות נפילה הם לרוב חלומות מין. ממש לא
אהבתי את הפסיכולוגיה בגרוש הזאת, אז קמתי והד"ר תפס לי בתחת
ואמר שנוכל לטפל בזה!
היית מאמין לכזאת חוצפה?
ועוד אמא מצפה שאני אחזור אליו.
בכלל, אחרי החלום הזה, אמא חושבת שאני לגמרי זונה. היא אומרת
שחלומות משקפים בדיוק את המציאות.
אז אם אתה שואל מה אני עושה בקשר לזה... אני פשוט לא ישנה. מי
יודע אם ארדם.. אולי אחלום שאני עפה ויחשבו שאני קוקסינל.
אז שוב אתה שואל מה אני עושה כל לילה כל הלילה. אז אני מבדרת
את עצמי מצוין. כבר הספקתי לעשות מגדל בטריות, לפתור משוואות
עם שלושה נעלמים ומדי פעם גם לשמוע דיסק.
הבוקר סוף כל סוף הגיע ואכלתי כהרגלי בוטנים עם חלווה.
ועכשיו לאמא היה שיגעון חדש, היא החליטה שארוחת הבוקר שלי
מצביעה בוודאות על מנטליות ירודה ודיכאונות כבדים.
וברגעים אופטימיים אלו, יש לי דבר אחד לומר לאמא:
אין לי מנטליות, ובטח שלא מין. ואת המילה משוואות למדתי אתמול.
אני בסך הכל ילדה בכיתה ג', שמחפשת מעט שלוות נפש.
ואני שואלת שוב:

האם זה יותר מידי לבקש?