אמרת שאת אוהבת לצמיתות
וגם שיש בי המון מתיקות
אמרת שמותר לבכות ולהיות חזקים
ושההורים לא באמת עליי כועסים
אבל סתם שיקרת
לא באמת אהבת
לא באמת התכוונת
וגם לא באמת הרגשת
פשוט קמת וניתקת הכל ביום אחד
וידעת איך בבלאט להשאיר אותנו לבד
ואני עכשיו זאת שנשארת וחושבת
וכל לילה את מכתבך מנשקת
אני זו שרוצה לבוא ולצעוק עלייך כמה לא אכפת
ולהבין איך את לא מתגעגעת למבט
לילדה התמימה שרק אותך הכי אהבה
ושידעה להגיד באיזה טעם את לבושה
לילדה התמימה שהייתה צריכה רק קצת חיבה
נשיקה ליטוף ומעט נתינה.