ארבל הכרמלי / מתאהב באהבתה |
פורחת ומבשילה כבקסמי אשף,
חודרת ללבי באהבה קולחת
וגם אהבתי פורחת.
כמו צנחן, אני צונח אל אהבתה
ומתחסן מן הטירוף של קודמתה;
במקום מרור טועם מתיקות
מן הדמות המהלכת סביבי בריחוף.
תמיד היא אתי,
תמיד היא בתוכי,
בשוכבי ובקומי-
כנחשול, בבואתה מציפה אותי.
אהבתי שוב מאיימת להתפרץ
כמעיין המתגבר
של בושם ונוזלים
אשר ריחם מקפיא דמים.
15/04/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|