|
והמבט הקודר העמום הקודח
חד ודוקר
בטון מחוספס
אטום הרמטית
אין קול
ואין הד חזרה
אין שומעין זעקה
חותך אותי ומנתח
אישונים מפלח
אפרכסת תולש שיניים שולח
מרפקים ומפרקים לועס,
ומורח,
עד זוב דם
מוציא חלקים
פורק איברים
בלי לסרוק רגע של כאב
קורע הספדים
מפלצת טורפת
צמאת דם רעבת עצמות
זעם מוחזר מקירות חשוכים
אכזריות נשברת באימה ללא גבולות
התמהון -
דם מותז בלי נחת
בשר חבול ומפושק
מתבונן בעיניים טורפות
נוצצות
רוצח.
לרסיסים נשכת
לרסיסים בלעת
וכמו חיה שלא הולעטה
קרבת לאור המערה
האישונים משדרים עוד קוצים
ועוד מחטים דקים בריסים - - -
סיוט צרור
הכול אימה - -
וכבר אין
דרך חזרה
אין דרך
חזרה אין דרך חזרה
אין דרך
חזרה. |
|
|
אני שונא את
השמש, את אור
הירח, חברת
תאורה מסריחה!
קומיצה, סובל
מהריח שיוצא
מהארובות של
רידינג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.