|
הלילה כבשת אותי;
בחיוכך נלכדתי בתוך מצולות לבי
בין צבעי אלמוגים
וכשאתה לחשת אל תוכי
ניחוחות משכרים-
צנחתי בין שפע כתרים שהכתרתי לי
בעדנת מבטי הבנה וכבוד.
סיפרנו על חיים שלמים,
הבנת שאין זה משחק או תעתוע
כי הפעם חייבת לשמור על לבי.
שתינו מן האלכוהול עוד ועוד
והשיכר הלהיט...
היינו לכודים במלכות אהבה טהורה
אך לא חצינו אל גבול התשוקה...
אולי, ביום מן הימים,
כאשר לא מתוך הבדידות אבוא
ופצעי העבר ירפאו,
לא איכפת היכן יהיו רוחות השמיים-
אבקש לפגוש אותך שוב,
אבקש להרגיש אותך צמוד אליי
מלקט אחת אחת את פעימות לבי.
הלילה רק מבקשת לרשום בפנקס צפונותי
את הפגישה הבאה אתך.
14/4/05 |
|
|
באתי להקריא
בתוכנית של
דדו,
איך שאני נכנס
אני רואה את
אמנון פאר יושב
ליד דב רייזר,
ג'ו קוט, איזה
זמרת, וקוסם!
אמרתי לו דדו?
למה קוסם לרדיו,
זה לא קצת
יומרני?
אמנון שאל אותי
מי אני, אמרתי
לו, דדו, מה
קורה?
אתה לא זוכר
אותי?
הקראתי אצלך
יצירות
פלסטיקה!
ד"ר מישה רוזנר,
מעצב שיער, מפסל
באופנה, וחולה
אלצהיימ...
בכבוד רב
שארל דה גול! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.