בילדותי, איש חיטה אחד
הראה לי את השיר
הצמיד לי את המנגינה
פער לי פה לשיר בגן,
איך שפן קטן......
הייתי כשתיל שהושקה מימיו.
בנערותי, נעמה לי בעין שמר
אחת, לימדה אותי לשיר
ביחד עם כולם
סביב מדור ומדורה,
לשתול ולא לעקור נטוע...
הייתי כעץ את ענפיו פרש.
בבגרותי, אריה אותי הדריך
איך להרקיד בשיר עלמה
ללטף כתף מתוך מילה
לאחוז מותנה בחריזה, בסלע
איש ממנו לא חזר...
הייתי גן חוסה ליושביו.
היום, תפארת אש כבתה
נראתה ולא נראתה,
תמיד הייתה בסביבה
פיזמה, ניגנה, חיברה וריקדה.
ימים מאז ועד ...
גינתכם אני השקתם וגידלתם.
איש חיטה - עוזי חיטמן
נעמה לי - נעמי שמר
אריה - אריק לביא
תפארת אש - אהוד מנור
לזכרם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.