[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוטי חבר
/
פסגות


תמיד כשנדמה לי
שזה הכי הרבה,
תמיד כשאני חושב
שזה הכי גבוה,
תמיד אחרי כיבוש
הפסגה הקרובה הגדולה.

אני עומד מול
הפסגה הגבוהה הבאה,
אני תמיד שמח לקראתה,
את רעבוני לא כובש
את עיניי לא עוצם,
תמיד רוצה עוד.

לא חשובים המכשולים
אין יסורים בדרך,
חרטות תמיד מאחורי
קשיים לא מפחידים,
רוחות רעות נרמסות
אנשי אופל נדחקים.

דימומי הלב נעצרים,
היבלות ברגלי נאהבות,
שרירים תפוסים נרפים
המכשולים לי חברים,
המכאובים לי אורחים
והשבילים שנחרשים מענגים.

תמיד כשנדמה לי
שזה הכי הרבה,
פסגת אהבתי לך
עוד לא נכבשה,
מחר,
אוהב אותך יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה


אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/05 21:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי חבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה