בשם המוסריות
לא רקדתי מעולם יחפה ברחובות
בשם הבתוליות
ידעתי רק גבר אחד
בשם הטוהר
דיכאתי את כל יצריי
בשם הלובן
לא קעקעתי שחף על רגלי
בשם המושלמות
היה
בא לי
למות!
כפרח חנוט בקופסת זכוכית,
עלי כותרתי יפים
ואבקניי עקרים.
ועתה...
סכרי נפשי נפרצו בשצף
ודבר לא יוכל לעוצרם.
והם שוטפים עימם
את המוסריות,
את הבתוליות,
הטוהר,
הלובן
והמושלמות...
ואני
חופשייה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.