בלב העיר צומח עץ, אילן עתיק ורם
צילו ארוך, שחור משחור, המדרכה נצבעת
אדם את נעליו חולץ, תחתיו בקיץ חם
בשלל צבעים וקצת אפור, השמש אט שוקעת

אל תסתכלו ברחמים, אל תנעצו מבט
ברגליים יחפות עובר בין הבתים
בחלונות מיותמים הנר דולק ואת
יוצאת שוב לכבות שריפות בעיר המקלטים

ספסל בגן, אח ואחות וביניהם שמיים
אדם נמצא הרחק מכאן, קרוב לאדמה
לאור היום לומד לשחות, בעיר מוצפת מים
על פניו זיפי זקן, ובליבו דממה

אל תסתכלו...

בלי קול נוגעת בלבבות, העיר אינה זרה
אדם אחר היה עוצר, ומתמכר לשקט
יצאת לשאול ברחובות, כיצד כל זה קרה
חיפשת תשובה בכל חצר, שלביתך נושקת

אל תסתכלו ברחמים, אל תנעצו מבט
ברגליים יחפות עובר בין הבתים
בלילות ובימים הנר דולק לאט
אך השנים מהר חולפות כחלומות פשוטים.