זה קורה כשאתה מרגיש לבד...
כשאתה סוגר את הדלת בחדר ושומע שיר אחד שחוזר על עצמו וגורם לך
לבכות, לבכות, כמו שלא בכית הרבה זמן.
זה בעצם לא רק בגלל השיר...
זה גם בגלל שאין לך יותר למה לצפות והתקוות קרסו לך מול
העיניים ומלאו אותן בדמעות.
זה גם בגלל שכל מה שנראה לך מאוד עקרוני פעם, עכשיו נראה לך
שווה ככלום.
ואתה מבין כמה הכלום לא עקרוני בעולם הזה שלא מפסיק להסתובב.
אולי זה בכלל כי כל החברים הטובים שלך נסעו רחוק, ואתה מול
המחשב, מחכה להודעות מאנשים שלא יכתבו.
או שבכלל אתה מתגעגע להרגשה של להיות נאהב.
או שזה בעצם בגלל שיש לך כאב עמוק באיזור בחזה, כאב של החמצה.
או שזה כי עלית קילו, קילו!