זה היה ביום חמישי. הבוקר היה נפלא, הציפורים צייצו בשירה
עליזה ואני חטפתי את ארז טל.
אני זוכר איך זה היה לפרטי פרטים.
זה היה בשמונה בבוקר, הייתי עם המדים שלי של הדואר רשום ודפקתי
לו על הדלת. הדלת הייתה חומה בלי שום שלט עליה. פלדלת חומה
ומגעילה.
הוא פתח לי את הדלת. ציפיתי שמישהו אחר יפתח את הדלת כדי שאני
אוכל קודם להוציא את הלחץ על מישהו אחר ואז על ארז אבל הופתעתי
וארז נעמד מולי. במשך כמה זמן לא יכלתי להגיד כלום.
"אתה מוכר לי." ארז אמר אחרי כמה זמן.
"אני מהכספת" אמרתי לו בשקט כדי לא להעיר אף אחד.
"וואלה. אתה זה שהופיע אתמול. הייתה תוכנית מעולה נכון?" ארז
שאל אותי באדיבות מנסה להסתכל מה מסתתר בתוך הקופסא הגדולה
והחומה שהיתה מאחורי. "זה בשבילי בטעות?" הוא שאל.
ובשיא האינסטינקט נתתי לו מכה בראש עם מפתח צינורות שמצאתי
בכניסה לבית שלו לפני שעליתי.
הוא צנח על הריצפה ולא הגיב. שוב הופתעתי. חשבתי שהוא לפחות
קצת יתגונן יזוז ויאבק בי אחרי המכה אבל הוא פשוט איבד את
ההכרה.
הכנסתי אותו לתוך הקופסא שכנתי מראש. גררתי את הקופסא למטה
הכנסתי לאוטו ונסעתי.
כל הנסיעה אני התמוגגתי ביופי של התוכנית הגאונית שלי. אימא
תמיד צודקת, אמרה שאני גאון וצדקה. אני רק לא מבין למה ארז טל
היה חייב לחשוב שהוא יותר טוב ממני!
הגענו למחסן נטוש בראשון לציון. פרקתי את הקופסא לתוך המחסן
וסגרתי את הדלת. היו ילדים קטנים שאספו קרשים לל"ג בעומר,
חיכיתי עד שהם יעברו את המחסן ואז הוצאתי אותו. את הגאון הזה,
ארז טל.. קשרתי אותו לכיסא שהצבתי מבעוד מועד מול שולחן גדול.
התקשרתי לבוסים שלי ושיכנעתי אותם שאני לא מרגיש טוב וצריך כמה
ימי מחלה. זה לא היה קשה יותר מידי פשוט מאתגר קצת.
אני לא אוהב לשקר.
חיכיתי עד שארז יתעורר מהמכה שנתתי לו בראש.
"מ...מה?...איפה? אני איפה?" הוא מילמל...הוא לא כל כך חכם
עכשיו נכון?!
"אתה במחסן בראשון לציון." עניתי לו.
"למה? תשחרר אותי!" הוא צרח.
"לא! אתה לא מבין ארז! אני גאון! אתה הפכת אותי למטומטם. כולם
בעבודה חושבים שאני מפגר ואדיוט אבל אני לא. אני גאון! ואני
אוכיח לך את זה!"
"אתה לא חייב להוכיח לי את זה תשחרר אותי."
"אין סיכוי שבעולם. אני אנצח אותך בהכל."
הוא התבכיין ואז אמרתי לו שכדאי שישתוק או שהוא חוזר לקופסא.
הוא שתק.

התחלנו בטריוויה פשוטה.
הוא היה חזק אבל אני ניצחתי בסוף. הוא טוען שהוא לא חכם
כמוני.
ואני אוכיח לו את זה.
השלב הבא היה אסטרטגית קנייה.
עברנו ל'מונופול' ואחר כך ל'בית מלון'.
קרעתי אותו בשניהם.
אני יודע שאני חכם אני אגרום לארז טל לראות את זה.
אני זוכר איך זה הלך....

"יופי שחר, שאלה כמעט אחרונה- או שאתה מצליח ולוקח את כל הקופה
או שאתה מפסיד והולך הבייתה בלי כלום. זו שאלה קלה. שים לב:

מחזאי ישראלי:
י ש   וו."

והזמן רץ ולא ידעתי ואולי כן ידעתי...וזה עמד לי על קצה הלשון
ולא יכלתי לענות ואז נגמר הזמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עברנו לגלגל המזל הגירסא הביתית.
הוא היה חזק בזה....אבל עדיין ניצחתי.
לקראת הסוף כשנשאר לנו רק עוד שלב אחד ארז הראה סימני אפאטיות
מוחלטת. הוא סתם אמר תשובות, בלי שום קשר לשום דבר.
ואז בסוף...
ארץ עיר עד שנעבור את כל האותיות.
ארז הדביל חשב שתל אביב כותבים עם ט' ובכך אני ניצחתי אותו!!
הוא הכריז עליי כעל הגאון הבלתי מעורער!
הרמתי את המפתח צינורות והיכתי אותו שוב בראש.
שמתי אותו שוב בתוך הקופסא ונסעתי אליו הביתה.
פרקתי את הקופסא אצלו ויצאתי כמנצח.

אימא אמרה ואימא צדקה...אני המנצח.