[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קרן איי
/
אוטובוס הקסמים

החיים מלאים בתחנות.
בכל תחנה אנחנו אוספים משהו אחר מהדרך.
אנחנו עוצרים בתחנה, מבקרים במקום, אוספים אל חיקינו חוויות,
לפעמים טובות, לפעמים לא נעימות.
לפעמים אנחנו מפספסים את האוטובוס כמה פעמים, למרות שאנחנו
יושבים בתחנה.
הרכבת חולפת לידנו, ואנחנו לא מוכנים לעלות, להמשיך הלאה.
הרבה פעמים גם אנחנו חוזרים שוב לאותה תחנה, בתירוץ ששכחנו שם
משהו, אבל בעצם בתוכנו אנחנו יודעים שאנחנו לא רוצים להתקדם או
שבעצם אנחנו לא יודעים.

לפעמים, פעם בכמה שנים, מגיע אוטובוס הקסמים! זה כמו הקרקס
שמגיע לעיר פעם במיליון שנה וכולם קונים אליו כרטיסים. יש בו
מופע, במקום של אריות ונמרים, מופע של החיים. כל מי שמשלם
וקונה כרטיס, זוכה למופע משל עצמו, על החיים שלו.

הנהג מודיע: הדקו את החגורות, עוד 5 דקות המראה.
האוטובוס מתחיל לנסוע על מסלול ההמראה ובינתיים הדיילת מודיעה:
הנסיעה היום תעבור דרך גיל אפס, מהיום בו הקוסמת נולדה ועד
לעתיד הורוד של הילדה.
לי לא נותר אלא להדק את חגורות הבטיחות, להחזיק חזק בידיות
הכיסא שמתרומם כמו בחללית ולצפות במסך שמולי. הכל נראה כל כך
חי ואמיתי, ולפעמים אני רוצה לזנק אל עבר המסך ולגעת בתמונה
החיה, לשנות את העבר. אבל אני מחוברת  לכסא והדבר בלתי אפשרי.
רואה שוב את הילדות שלי ואת כל מה שקרה, רוצה כל כך לחבק את
הילדה שבתמונה, להושיט לה יד בכל אותם פעמים שהייתה זקוקה
עזרה. אני מזילה דמעה ועוד דמעה, נפרדת מכל גיל שלי לשלום,
מתחילה להבין דברים לגבי עצמי.
פתאום מתחיל אצלי משהו לגעוש מתחת לפני השטח. מתחיל לקרות
שינוי. אני רואה מולי כל מה שקרה, ואז אני מבינה שאני חייבת
לשנות אצלי דברים במחשבה. שאני חייבת לשנות אצלי הרגלים. הרי
שהיום אני כבר לא אותה קרן של פעם. היום אני כבר הרבה יותר
בוגרת, הרבה יותר בטוחה, הרבה יותר מאמינה, עם הרבה יותר תקווה
וחלומות. היום אני גדלתי, אני מישהי אחרת.

היום אני כבר מודעת לעצמי ולמגבלותיי, יודעת מי אני, מה אני,
ולאן פניי מועדות. אסור לי להרים ידיים עכשיו! אסור לי לוותר
כי זה הכי קל. עכשיו זה הזמן להכניס קצת אנרגיה  ופלפל לחיים
ולעשות סלט גדול וטעים. עכשיו זה הזמן לשינוי, שינוי דפוסי
מחשבה! עכשיו זה הזמן להיפרד מהעבר, וכמו הנחש, להשיל את עורי
ולגלות עור חדש.

אני מבקשת מנהג האוטובוס לעצור לי בתחנה שממנה לקח אותי. לא
מעניין אותי העתיד, מעניין אותי עכשיו. מעניין אותי רק אושר
ואהבה. אני אוספת את חפציי ויוצאת מלאת מוטיבציה אל אויר
העולם. אני מאמינה שהאוטובוס הבא יגיע, אני אעלה עליו, ואמשיך
הלאה באהבה. כרגע אני מסתובבת במקום שהוריד אותי האוטובוס,
קונה לי גלידה, וממתינה לאוטובוס הבא שייקח אותי אל עבר המחר,
כדי לא לפספס אף לא שנייה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תשתה לחם אם
אתה יכול לאכול
מים.






פוליטיקאי
בבדיחה גרועה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/4/05 12:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן איי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה