ארבל הכרמלי / ממתין שתומתך תסוער |
ואני נושק אל גבעות תשוקתך המתפתחת,
ממתין עד ניצת תומתך תסוער
ונקשיב לפלאי הקולות יחדיו.
דמי חומד בך כל איבר
וגופי עומד על המשמר,
בל תתפספס לה שעה של הנאה
מרגע תלובני ותיהפכי לחמה.
נעוריי רוננים בי כיין,
פרפרי החלומות מזקירים את הזין,
כולי מנצנץ ומפזז
אל גביע גופך.
14/04/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|