על אבן זו ממש התהלכו גיבורים.
צדיקים ישבו תחת העץ שמפיל צילו עליי.
עיניי רואות יופייך,
אפי מריח ריחך,
שמלתי מטיילת על אדמתך,
אוזניי שומעות תפילת בנייך.
עוד יפקדו המתגעגעים את שערייך,
עוד יישמע קול שירתם ברחובותייך.
אל תתיאשי, ציון יקרה
כי אם תקוותך האיתנה, שלמדה עם הזמן סבל ועינויים
תיעלם,
אז כל אהבות וגעגועים שבעולם יעלמו עמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.