על גדר אבנים
כשעצים מסתירים אותנו מהעולם
והרוח מרפרפת מדפדפת
עוד רגע איתך
אנחנו יושבות שם
כמו תמונה מספר
קלישאה מהלכת וכוכבים מעל
והם אינם כל כך רחוקים
כשאת מתקרבת אלי
אני כמעט יכולה לגעת בהם
כמו שאני נוגעת בך
לנצוץ באור המיוחד הזה שלנו
אני רוצה עוד לגלות
הרבה מקומות ורגעים איתך
להצטמרר תחת מגעך
השקט, הכואב, האוהב הזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.