נדמה שהכל כבר נאמר
אך יש גרונם עוד לא ניחר
לבכות את מר גורל אכזר
שלא נשבר
ולא נגמר
ורק הלב
ממר למר
ודם בנהרות ניגר
ושדה המצבות כיסה האופק
צינת הלילה אז כיסתה אותו
עמדו אז שני צדדים נפרד
זרקו "אתם פה זן נכחד"
אז אבא, בן וכל אחד
נקרא ללבוש מדים מיד
ואז ידעו כפה אחד
"אנחנו פה נחיה לבד!"
ושדה המצבות כיסה האופק
צינת הלילה אז כיסתה אותו
ומה למדנו עד היום?
נשיר בקול אל המרום!
זכות אלמנה וזכות יתום
לבכות, לצעוק ולא לדום
ואנו מה נאמר בחום?
הן זו אמת ולא חלום
בלי מלחמה גם אין שלום
ושיר חדש נכתוב היום
ושדה המצבות כיסה האופק
וקול שירה ליווה את המעדר חופר עוד בור
השיר נכתב בסיום שירות המילואים הראשון שלי, לאחר שקראתי את
הכתבה על קצין החינוך הראשי בצה"ל שרוצה שיכתבו לו את שיר
המלחמה האחרונה- לאינתיפדה השניה, וזה מה שיצא, לא נראה לי
שהוא יקח את זה... |
