[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טרו לאב
/
גל ראשון

נכנסתי לתא השירותים באי חשק בולט. הגבר לידי הסתכל עלי במבט
תאוותני והתחיל להוריד את המכנס. התכופפתי והסתכלתי על האבר
הגדול שמולי. אני כבר למדתי שלקוחות אני מזהה לפי האברים שלהם.
זה היה רבה יותר הגיוני לקטלג אותם לפי הזין שלהם כי אותו אני
מכיר יותר טוב מהפרצוף שלהם. האיבר שמולי היה עבה במיוחד
ובאורך בינוני. אחרי כמה שניות נזכרתי באדם שעומד מולי. הוא
איש המחשבים המבוגר שעוזר לקהילה עם המשפחה למופת. הכנסתי את
האבר שלו לפה שלי והוא התמכר לתחושה. כמו תמיד בקטעים האלה
התחלתי לספור. פעם עוד ניסיתי למצוא מטרה לספירה הזו אבל היום
כבר לא איכפת לי כל עוד זה מסיח את דעתי. הגעתי לשישים שהוא
התחיל להיאנח בצורה שבישרה לי שלשבעים אני לא אגיע. בערך
בשישים ותשע (כמה סמלי) יצאנו החוצה ואני קיבלתי את הכסף שלי.

אני לא הומו. אני לא סטרייט. אני כבר לא שום דבר. פעם עוד
הייתה לי העדפה אבל אני לא זוכר לאיזה צד. אחרי שלוש שנים כאלה
כבר אני יודע שלא נשאר לי שום דבר ששיך לי. אני כבר רכוש הכלל
כל עוד הם יכולים להרשות לעצמם. בהתחלה זה לא נראה רע כל כך.
גם לזיין בלי הפסקה וגם להרוויח הרבה כסף. לכאורה בדיוק המתכון
לאושר. יצאתי החוצה מוכן ללקוח הבא. מכונית נעצרה לידי ואני
עליתי. הוא לא רצה רק מציצה אלא הכל. נסענו לבית שלו ובדרך הוא
סיפר לי על עצמו. זה תמיד הזמן שאני לומד על הלקוחות שלי. הוא
סיפר שהוא בדיוק חזר מטיול הבר מצווה של הבן שלו וכמה שהוא למד
להכיר את הבן שלו. הנהנתי בחוסר רצון והתאפקתי לשאול אם הבן
שלו כבר יודע שאבא שלו הוא חתיכת הומו מזדיין שאוסף ילדים בני
שבע עשרה לזיון. הגענו לדירה שלו והוא אמר לי לעלות במדרגות
כדי שלא יחשדו. עליתי במדרגות באיטיות ואז שמעתי רעש מגיע
מלמעלה. הרמתי את הראש וראיתי מישהו שועט במדרגות לכיווני.
נתקלנו חד בשני ואני נפלתי כשהוא עלי. הסתכלתי עליו ארוכות
ולרגע חשבתי שהוא לא מתכוון לקום. לבסוף הוא קם וחייך אלי. כל
כך הרבה זמן עבר מאז שמישהו חייך אלי. אני כבר לא זוכר איך
מחייכים בחזרה.  "אני מצטער" הוא אמר "אתה בסדר?". "כן" לחשתי
והוא עזר לי לקום. "אני פשוט בדרך לים ואני כבר ממש מאחר" הוא
אמר אבל אני לא הייתי מרוכז. היה משהו בעיניים שלו שמשך אותי.
משהו ששידר סוג של קירבה שלא הכרתי. נזכרתי בלקוח שמחכה למעלה
והתחלתי לעלות. מאחורי שמעתי את דלת הכניסה נטרקת.

שהגעתי הוא כבר היה מוכן. הוא היה לבוש בחוטיני מעור שספק אם
הוא היה לובש לבר מצווה של הבן שלו. רציתי ללכת אבל לא הצלחתי.
כבר מזמן אין לי כוח להילחם באף אחד. הוא תפס אותי וזרק אותי
על המיטה. אחזתי בכרית והתחלתי לספור. אחת. שתיים. שלוש.
"תוריד את הבגדים שלך עבר לפני שאני אקרע אותם ממך" הוא צרח.
הורדתי את הבגדים והתכוננתי לגרוע מכל. בשמונה הוא כבר היה
עלי. לקח לו עד חמש עשרה כדי לחדור פעם ראשונה. זה כבר לא כאב
לי. התרגלתי. החלטתי לצעוק בכל מקרה כי ראיתי שהוא מחפש כאב.
הוא ניסה לדחוף עמוק יותר ועמוק יותר ואני ניסיתי לזייף צעקות
חזקות יותר. "אני מכאיב לך נכון? נכון? יא זונה" הוא צעק
בהנאה. שנאתי אותו. שנאתי את כולם. החלטתי להפסיק לצעוק. הוא
המשיך בשיא המרץ ואני הסתכלתי על הכרית. ארבעים ושלוש. ארבעים
וארבע. ארבעים וחמש. "תצעק זונה! תצעק עכשיו! אני מצווה עליך"
הוא המשיך בצעקותיו ואני שתקתי. חמישים. חמישים ואחת. חמישים
ושתיים. לפתע הוא סובב אותי בחוזקה וראיתי שהוא נהיה אדום מרוב
כעס. "עכשיו אני אראה לך מה זה לא לצעוק" הוא אמר שבעיניו זיק
של הנאה. הוא הכניס לי סטירה והתחיל לצחוק בפראות. הסתכלתי
עליו וידעתי שטעיתי. ידעתי שאסור היה לי להפסיק לצעוק.

התעוררתי על חוף הים. כל הגוף שלי כאב. ראיתי שהפנים שלי מלאות
בדם. לא זכרתי שום דבר ממה שקרה שם. כנראה שעצבנתי אותו יותר
מיד והוא הכה אותי חזק עד שהתעלפתי. זה לא פעם ראשונה שזה
קורה. לפעמים זה קורה לי בסאדו. זה אפילו הפך בשבילי למעין
משחק. איפה אני אתעורר הפעם. קמתי וניסיתי ללכת קצת אבל מיד
נפלתי. אולי כדאי שאני אשאר כאן ללילה ובבוקר אני אחזור לדירה
שלי. הרמתי את הראש מהחול והסתכלתי על הגלים. זה היה כל כך
קיטשי אבל זה בכל זאת ריגש אותי. מזמן לא הייתי בים. אין כאן
לקוחות בדרך כלל. הסתכלתי מהופנט בגלים מתנפצים מטרים ספורים
ממני ואז ראיתי אותו. הוא כאילו התרומם מתוך הגל. הוא התקרב
אלי ואני טמנתי את ראשי שוב בחול. לא רציתי שהוא יראה אותי
ככה. הוא התיישב לידי אני הרמתי את הראש. "ואוו" הוא אמר "ואני
חשבתי שאני פצעתי אותך". הוא עזר לי להתקרב למים ונכנסתי
לתוכם. הכל היה כל כך צלול בתוך המים. הרגשתי שהם מטהרים אותי.
מנקים ממני את כל הדם וכל הטינופת של הלילה. הוצאתי את הראש
מהמים והסתכלתי עליו שוב. ראיתי בעיניו דברים שלא ידעתי
שקיימים. דברים כמו דאגה, כמו חום. יצאנו לחוף והסתכלנו על
הגלים מתנפצים. אני לא יודע למה אבל הרגשתי שאני יכול לספר לו
הכל. לא לשקר עליו להגיד שאני מאושר ולספר על האישה המוצלחת
ועל טיול הבר מצווה. סיפרתי לו הכל. סיפרתי לו מי אני ולמה
הייתי במדרגות קודם. שסיימתי ראיתי אותו מתקרב אלי. עולמי חרב
עלי. הוא בטח רוצה שאני אראה לו את כל התנוחות שאני מכיר.
להפתעתי הוא הכיר לי תנוחה חדשה שאני לא הכרתי. הוא חיבק אותי.
התגברתי על ההלם וחיבקתי אותו בחזרה. כל גופי כאב לי אבל לא
היה איכפת לי. קיבלתי את המתנה הכי גדולה בעולם. מישהו לחבק
אותו.


מוקדש לגל







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם בארזים נפלה
שלכת מה יגידו
המשתנות שעל
הקיר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/9/01 13:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טרו לאב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה