תותי שדה / ואז |
תאמר היא יאמר הוא
הניחי
הרפי לעת עתה
מלפיתתך פני זה מכבר כבו.
עננים מהצפון באו באבחה.
הטי מבוקשך
אוזנו בלאט תסנוט
לא יחדור המלל את
עצם צלעותיו
שערי נשמת אפו
נותרו בעיוורונם
ואז -
הצמח למענה אם כך
גלימה רפה
של יופי מגורען
למול שבבי טיפות ריסיה
לנוכח כל הדוקי שבעולם
רק רשת הנימים
המתפתלים
איתה
כמותה
סביבך
בצעד מאוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|