[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








במשך דורות רבים ראו מחפשי הדרך בחומריות את הניגוד לחיי הרוח.
בדורות האחרונים קמו תורות חדשות המנסות לשלב בין השניים.
כיום, כל מי שמחפש דרך רוחנית בוודאי שואל את עצמו כיצד לגרום
לכסף לבצע את התפקיד שהיינו רוצים לצפות ממנו לבצע בעולם
הרוחני. כיצד נגרום לכסף שבחיינו להביא לנו רווחה ואושר? כיצד
נרתום את כוחות הכלכלה לטובתנו? ומאידך, כיצד נבטיח לעצמנו שלא
נשתעבד לכוחות השוק? מה עוד צריך להבין כדי שנוכל לחיות חיים
של רווחה ואושר?

המטרה והיעוד של השיטה הכלכלית
כדי להבין כיצד יש להתמודד עם השיטה הקפיטליסטית, חשוב להבין
קודם כול כיצד היא נוצרה ומה המטרות שלשמן היא נבנתה. הרשת
הכלכלית שבתוכה כולנו חיים כיום החלה להיווצר למעשה לפני כמה
אלפי שנים, כאשר בני האדם החלו לעסוק בסחר חליפין. היה זה
חידוש מהפכני. עד לאותה תקופה בני האדם חיו במסגרות קטנות של
שבט או משפחה מורחבת. גם במשפחות האלה היו יחסים של תן וקח,
אבל מעולם לא ציפית לקבל מיידית משהו שווה ערך למה שנתת. בשבט
הגרעיני יכולת לקבל מעמד גבוה יותר אילו היית מסוגל לתת יותר
באופן קבוע, אבל לא היה מעולם קשר ישיר בין הנתינה לקבלה.
יצירת קשר ישיר בין נתינה לקבלה נראית בעיני רבים כמו נסיגה
מהותית מחיי גן העדן של נתינה ללא תנאי, אבל הנסיגה הזאת
איפשרה לאלו שאימצו את השיטה לעבוד בקבוצות הולכות וגדלות של
בני אדם - עד שכיום מקיפה הרשת את העולם כולו. אבל למה היינו
צריכים להגדיל את הרשת כל הזמן? התשובה לכך היא המטרה הפשוטה
כל כך של השיטה. השיטה הכלכלית שואפת בסך הכל לספק לרוב
המשתתפים לפחות ארוחה אחת בסוף היום. ליתר דיוק, המטרה של הרשת
הנה לאפשר לכמה שיותר בני אדם לשרוד על פני כדור הארץ. גם
היום, על אף כל העיוותים בשיטה, מספר המתים ברעב הנו זניח
לעומת פיצוץ האוכלוסין וגידול האוכלוסייה. השיטה בנויה על
איזונים טבעיים, כך שככל שיותר אנשים משתתפים במארג הכלכלי -
כך גובר הסיכוי שהרשת תצליח למלא את יעודה. כשהרשת גדלה היא
מסוגלת להאכיל עוד פיות חדשים וחוזר חלילה. חשוב מאוד לזכור:
השיטה הכלכלית לא ניסתה ולא התיימרה אף פעם להביא אושר או צדק
להמונים. זו אולי הסיבה שהשיטה הקפיטליסטית עובדת לא מעט בעזרת
פחדים ושאר רגשות שליליים. זו גם הסיבה שבגללה מי שממלא את
עצמו רק על ידי השיטה בדרך כלל לא הופך לאדם מאושר. על אף
מגרעותיה של השיטה הכלכלית הנוכחית, זו הדרך היחידה שמצליחה
כיום להביא כל יום את צלחות המרק למיליארדי בני אדם. במאות
האחרונות האוכלוסיות שלנו נהיו כל כך גדולות, ולכן כל כך
תלויות בשיטה, עד שכל ניסיון להפעיל שיטה אחרת על קבוצה גדולה
יותר משבט גרעיני (100 עד 250 איש) נגמר ברעב המוני.

כיצד פועלת השיטה הכלכלית
לשיטה הקפיטליסטית יש כלל אחד בלבד. היא מתגמלת יותר (נותנת
יותר כסף) את מי שמבוקש יותר, שקשה יותר להחליף אותו או לקבל
נוספים כמוהו. חשוב לשים לב, השיטה לא מתעניינת במה ש"חשוב" או
במה שערכי. החקלאי, למשל, חיוני יותר מדוגמנית העל - אבל כולם
יודעים שיהיה קל יותר לקחת סתם מישהו מהרחוב ולהפוך אותו
לחקלאי מאשר לקחת מישהי מלשכת העבודה ולהפוך אותה לדוגמנית
צמרת. רק בגלל זה דוגמנית הצמרת תרוויח יותר מהחקלאי, מנהל
הבנק יותר ממפנה הזבל ואיש חברת החשמל (שאי אפשר להחליף אותו)
יקבל יותר מהפועל הסיני שאפשר למצוא עוד מיליון טובים וחרוצים
כמוהו.

כלכלה והתפתחות אישית
עכשיו, אחרי שהבנו איך השיטה הכלכלית עובדת, נוכל לשלב אותה
במסלול ההתפתחות האישי שלנו. התורות הרוחניות מלמדות אותנו
שלכל אדם נשמה ייחודית משלו. לכל אדם יש משהו מיוחד שלא תמצא
אצל אף אחד אחר. לכל איש ואישה יש את היעוד הספציפי שלו ושלה.
יש צורך במציאת המקום המדויק הזה, המקום שבו אני ייחודי, שתואם
את היעוד שלי. הוא בדיוק המקום שבו אני יכול בקלות לתרום לעולם
יותר מכל אחד אחר שינסה להיכנס לנעליי - ולכן זו בדיוק הנקודה
שבה כדאי לי לחפור כדי למצוא זהב. ברגע שאני מזהה את התכונות
והמקום הייחודיים לי אני יודע שתמיד אוכל למצוא שם פרנסה, פשוט
כי במקום הזה אני אוכל להיות טוב יותר מכל אחד אחר. לפעמים
היעוד האישי והתכונות החזקות שבי רחוקות ממה שנראה מכניס הרבה
כסף או פופולרי, אולם החוק הבסיסי של הכלכלה, שמתגמל את מי
שאין לו תחליף, יגרום לכך שאם אני מכוונן לייחודיות שבי -
בסופו של דבר אצליח. תחשבו על זה: יש מישהו שמתפרנס יפה מאוד
מלספר בדיחות, מישהו אחר שמתקיים מלקפוץ מצוקים. אחת שמתפרנסת
מלאפות עוגות גבינה ובעצם, כל דבר הכי מוזר שאפשר לחשוב עליו -
יש מישהו שעושה אותו כי הוא מחובר לשם ומצליח להתפרנס מזה
בכבוד. תחשבו לרגע על ההורים של אלוף העולם, הם בטח ייעצו פעם
לבן שלהם ללמוד מחשבים, להיות עורך דין או להיות משהו אחר. לא
בטוח שאלוף העולם היה יכול להיות עורך דין מצליח. אבל אם אתה
מזהה את החלק הייחודי שבך, המקום שבו תהיה אלוף פשוט כי זה
משקף לחלוטין את הפנימיות שבך, אז השיטה הכלכלית תבטיח שתוכל
למצוא שם פרנסה.

שביל המטבעות בדרך אל האושר
אז מהו כסף? מהו המנוע שדוחף את השיטה הכלכלית?
כמה שזה ישמע מוזר, "כסף" פירושו דבר אחד בלבד. זכות בחירה.
חזרנו למעשה אל השבט הקדמון. בשבט, מי שנתן יותר קיבל מעמד,
בעזרת המעמד הוא יכל לבחור את האישה הפורייה ביותר ולקחת ראשון
את נתח הבשר העסיסי משלל הציד. הכסף הוא זכות בחירה, זכות
לבחור מכל הטוב או מכל הרע שהעולם מציע. הכסף שלנו זו ההזדמנות
שלנו לבחור באושר, בטוב, באור או בכל ערך אחר שנחפוץ. חשוב
להיות מודעים לאילו ערכים אנחנו רוצים לבחור. כמו בקלפי, השיטה
והעדר לא יעשו עבורנו את העבודה. אם אנחנו בוחרים באושר, למשל,
כל הוצאה שלנו צריכה להימדד בשאלה "כמה אושר קיבלתי עבור כל
שקל שהוצאתי?". זאת אומרת שנשאף לכך שהנוסחה תהיה מכסימלית.
המודעות לכך היא מאוד חשובה, כי כאשר נחשב חלופות כלכליות
שונות לפי הנוסחה ונשאל את עצמנו כמה אושר נקבל על כל שקל -
נגלה דברים מפתיעים. אולי לא כדאי לקנות עוד בגד, אפילו שהוא
במבצע של שניים במחיר אחד. הרי האושר שאקבל משתי חולצות חדשות
הוא כמעט כמו האושר שאקבל מחולצה אחת. כמה אושר יעלה לי לסדר
את כל החפצים החדשים שקניתי בסוף העונה? כמה אושר אני אקבל
מהופעה טובה? מלבקר חבר טוב? מללכת לרוץ על שפת הים? האם טיול
בהודו יעשה אותי יותר מאושר מאשר רכב ישן? אפשר, כמובן, לשאול
את עצמנו כמה אושר אני צריך להקריב כדי להרוויח עוד קצת כסף.
האם בכסף הזה אני קונה יותר אושר ממה שאני מוציא כדי להרוויח
אותו? אפשר כמובן לבחור ערך אחר, למשל אהבה, ולשאול את עצמנו
את אותן שאלות. חשוב לזכור שאדם עם הרבה כסף שבוחר באופן גרוע,
יכול להשיג פחות אושר ואהבה מזה שיש לו פחות כסף אבל הוא מודע
לכוח הבחירה שלו.

הסמסרה הכלכלית
כשנתבונן במה שאנחנו בוחרים להוציא עליו את כספנו, נראה
שההוצאות שלנו מתחלקות לשני סוגים: הוצאות על קניית חפצים
והוצאות על בילויים. "חפצים" זה כל מה שנשאר אתנו לאורך זמן,
"בילויים" זה כל מה שמשאיר לנו רק זיכרונות.
ההבדל ביניהם זה שחפצים מיוצרים לרוב על ידי תאגידים גדולים
(הסתכלו מסביבכם ותראו איך רוב החפצים, בעיקר היקרים שבהם,
מיוצרים על ידי תאגידי ענק). בילויים, לעומת זאת, מופקים לרוב
על ידי בודדים או קבוצות קטנות, ופונים אל חוג חברתי מקומי או
בעל עניין משותף. לדוגמא: כשאתם הולכים לשתות בירה עם חברים,
רוב הכסף שאתם מוציאים הולך לבעל הבר השכונתי, למלצרית הצעירה
ולרשויות מקומיות. כשאתם קונים טלוויזיה חדשה, הכסף הולך ברובו
לתאגיד רב לאומי בקוראה או בסין.
ב"מבחן האושר" הבילויים מנצחים לרוב בגדול. רוב האושר שלנו בא
מבילוי עם אנשים שקרובים אלנו. האושר מחפצים עודפים קטן עשרות
מונים. אבל המלכודת היא שהכוח בעולמנו מצוי לרוב בידי התאגידים
הגדולים. תאגידים שיש להם כסף רב לקנות פרסום והשפעה. זו בדיוק
הסיבה שבגללה תראו פרסומות ומוסכמות חברתיות שמנסות להסיט
אותנו מהבחירה הטבעית שלנו. פרסומות שינסו לספר לך על "חווית
הקניה", מוסכמות חברתיות שיסבירו לך שבגיל שלושים אתה אמור
להפסיק להשתולל, צריך במקום זה לקחת משכנתה רצחנית. פרסומות
שישכנעו אותך להעשיר יותר ויותר את תאגידי הענק במקום לבחור
להוציא את כספך בקהילה המקומית. כמובן שבסוף החודש, כשנצטרך
לפרוע את החשבון, יציעו לנו התאגידים לעבוד בשבילם תמורת נזיד
עדשים.

הארה כלכלית
בעולם המורכב שלנו הדרך לשחרור רוחני עוברת דרך מודעות כלכלית.
המודעות הכלכלית בדיוק כמו המודעות הרוחנית אינה שחרור אישי
בלבד. הבחירה שלנו משפיעה - בדרכים שלעיתים נראות כאילו הן
סמויות מן העין - גם על הזולת ועל הקהילה שבה אנו חיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יצאתי מדעתי.
אחזור בעוד כמה
דקות

שלט על מוחו של
ה"שנון"


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/05 18:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עזרא כהן-ישר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה