אי שם מעבר לזמן ולמרחב
יושב לו האדון עם מילותיו
המוני אדם שמעו אותו,
רבבות קראו אותו,
מיליונים שרו אותו.

אדון המילים יודע את שבליבנו
ואיך יום וליל נתן ביטוי לרחשים
לאהבות, לתקוות, לתפילות ברגעים קשים
והוא תיאר כל מצב וכל רגש
כל דבר שהיה ויהיה וישנו

מילה למילה חיבר לשיר, לסיפור או למחזה
אדון המילים, החייכן, הצנוע, האוהב הזה.

ליבו האוהב נדם ושקט; אך עודנו חם,
כי לנצח יחיו מילותיו בעולם.

מוקדש, כמובן, לאהוד מנור ז"ל, אדון המילים, 1941-2005.

What we do in life, echoes in eternity