ובטרם תתהולל ארץ ותבל
ובטרם יאבד הניגון הגדול
ובטרם תיפסק שירת הים הנצחית
הלכת אל שדות בינימינה החרישית
ולא נותר מקום לספור ההולכים
ולא נותרה דמעה לבכות הגדולים
ויש אומרים כי שם למעלה נערך מחזה
ואתה נדרשת להחיות את סיפור המעשה
אז שם הסיפור הוחיה ופה הוא מת
ושם אתה חובק אהובים ופה נקרע הלב
ושם נשמעות מילותיך הנאצלות
וכאן שיריך נושאים דמעות
אל מי שהיית ומה שיצרת בתוכנו
אל מה שרקמת בתוך משכננו
אל מי שנטע בנו אהבה עצומה
לפיסת אדמתנו הקטנה
ועכשיו נשארו לנו המילים
הלחן המנגינה הצלילים
ודמותך אהוד כדמות אחיך יהודה
תישאר לנצח בליבנו חקוקה