שבעה חודשים מרגישה נעולה,
כלואה בתוך עצמי ולא מצליחה להשתחרר,
מרגישה בודדה- שאני לבד בעולם,
שאני לעולם לא אהיה ילדה רגילה.
קשה לי להאמין בעצמי שאני יכולה,
קשה לי להאמין שאני אצליח להתמודד עם החיים,
כל צעקה מחזירה אותי אל העבר,
אל המשפחה הדפוקה שאליה לא רוצה לחזור...
אני לא מוצאת את המקום שלי בעולם,
לא מרגישה קשורה למקום מסויים,
נמאס לי לשמוע את האנשים שסביבי,
נמאס לי כבר לשמוע את אותן בעיות!
מתגעגעת להרבה זמנים שהיו ולא יחזרו,
לאנשים מהעבר שהלכו ולא יחזרו,
אין לי יותר כוחות להרגיש את הכאב,
רוצה כבר להיות מאושרת, ולא להרגיש את הפחד והכאב... |