|
שירים שכתבתי משקים בי עוד רגע
של עצב מוכר מתחתית של דמיון
הייתי סופרת איתך אז כל רגע
מוכרת צדפים של חומות זיכרון
מילים לוחשות בי אני פה נסגרת
מול מה שהיינו שופעי ביטחון
ידענו לקנות אז בשקל כל פרח
לנצור רגעים ששווים שכרון
איך בתוכנו קונן שוב הפחד
ממה שיכולנו גם שם להיות
לפרוש את עצמנו מול נשר ושחף
במקום נדודים יצרנו חומות |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.