|
חתולים מזמרים זמרתם למחר
ואין אני תמהה -
בין פחי האשפה בחצרות הבתים
הדלת סובבת צירה.
אישה משליכה שקית שחורה
באין יודעין
כי החתול הלבן, הרזה והדל
מטפס מעלה, מעלה
במעלה מעקה הברזל,
מפלח הפלסטיק בציפורניו הצחורות.
סעודת מלכים
לקיבת נשכחים.
אם כן מדוע לא יזמר זמרתו למחר?
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.