|
החיים חולפים על פניי
ואני בהם מתבוננת
דמעה ועוד דמעה על פניי זולגת
לא אוכל להביט בך שוב
לא אוכל להושיט לך יד אם ארצה
לא אוכל להרגיש את החיבוק שלך
מהכול ברחתי
מתקשה לעכל שבן רגע אתה אינך
הגרון חונק
הים אשר בליבי כל כך סוער
לא מבינה "איך?"
הכול כל כך מתגמד
כל הצרות נשכחו כמצמוץ עפעפיים
שום דבר כבר לא משנה
לא חול של זהב
לא אש בעצומותיי
לא טפטוף של הגשם
דממה סוררת מלווה בכאב
וסבל שמרגע לרגע גודל
עוטה את החשכה
בה אני נמצאת
ואני כאן לבד
לא מבינה "איך?"
איך נלקחת ממני ולא תשוב לעולם?
איך לא אזכה לראות עוד זיו פניך מחייכות אליי?
איך תהום נפערה בינינו ואלייך להגיע לא אוכל?
איך אין סוף לדמעות המכסות את פניי?
לא מבינה וגם לא רוצה. |
|
|
בזמן המירוץ
לחלל, גילו
האסטרונאטים
האמריקאים בעיה,
בגלל חוסר המשקל
בחלל, העטים
שלהם סירבו
לכתוב. צוות
מדענים בחן את
הבעיה, ולאחר
מספר חודשים מצא
פתרון - עט
מיוחד שהדיו בו
נמצא בלחץ, ככה
שיוכל לכתוב בכל
מצב.
הקוסמונאטים
הרוסים נתקלו
באותה בעיה,
ולטיסה הבאה
שלהם לחלל, הם
לקחו עפרונות.
ביג מק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.