ארבל הכרמלי / סימן לתאווה |
כל לילה שאני לבד,
ומעין כל אני נעלם -
אני מרגיש בחזי כמו בעירה
וזהו לבטח סימן לתאווה
שאין לה דרך בטוחה
אך האש תובילני נכוחה
אל המקום הידוע רק לי -
אל יוליה שלי!
ובידייך תבדרי שיערי
ובחום גופך אותי תפנקי
לימים של אביב בחיינו,
לימים שייווצרו בשבילנו,
ולא בגלל חלומנו -
אלא שהגורל שולט בחיינו!
24/01/02
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|