הכי מכעיס אותי זה כשאתם אומרים שאתם פה לעזור לי.
מה זאת אומרת אתם פה לעזור? במה אתם חושבים לעזור לי בדיוק?
אולי אתם יכולים לעזור לי לישון יותר טוב בלילה? אולי אתם
יכולים לסלק את הדמות שלו מתוך הראש שלי?
אולי אתם יכולים לבכות במקומי בלילות הארוכים ללא שינה,
כשהעיניים שלי מסרבות להפסיק לראות אותו?
אולי תוכלו לכרות לי את האף כדי שיפסיק להריח את הזיעה שלו בכל
מקום?
אולי תוכלו לאכול במקומי, כשמרוב בחילה מעצמי אני לא יכולה
להכניס שום דבר לפה?
או אולי אתם יכולים לסלק את הפחד הנורא, המשתק אותי כל פעם?

אולי בכלל אתם יכולים להחזיר את הגלגל אחורה? למנוע ממנו לחבק
אותי, ולא לעזוב, להמשיך גם אחרי שאני מבקשת שיפסיק, לחבוט בי
כשאני צורחת ולבעוט כשאני מתחננת?
אולי אתם יכולים לגרום לי לשכוח שהכול קרה?
לא, אתם לא יכולים.
אז אל תגידו שאתם פה בשביל לעזור.
כי שם אתם לא הייתם
כשאני צעקתי וצרחתי
בכיתי והתחננתי
לא הייתם שם
אז אל תגידו שעכשיו אתם פה,
כי עכשיו זה מאוחר מדי.