מי אמר, שלנו אין כנפיים
ולא יודעים לגעת בשמיים
לא יודעים לשחות כמו דגים עמוק בים התיכון
אני ואת הרי יודעים שזה בכלל לא נכון.
כמה האדמה הזאת ראתה מלחמות,
כמה דמים נשפכו בה ודמעות?
אבל היא תשרוד.
ומתישהו אני מקווה בקרוב
תהיה פה שלווה.
וגן עדן יצמח דווקא פה
כשלא ישאר מה לעשות גם המשיח יבוא.
ואז מי יגיד, מי יעז ויאמר?!
מי יאמר, שלנו אין כנפיים
ולא יודעים לגעת בשמיים?
לא יודעים לשחות כמו דגים עמוק בים התיכון?
אני ואת הרי יודעים שזה בכלל לא נכון.
האדמה הזאת עשירה בהמון, רגשות קסומים:
ים המלח, נגב, הר חרמון, אילת עם נופים הכי יפים.
ובירושלים כל פעם אני מתרגש מחדש
כמו חיבוק בילדות מאם אהובה
ואין פה מה בכלל להתייאש,
כי זאת האדמה היחידה,
רק זאת המדינה המוזרה,
שלי, שלך, שלו ושלה. |