New Stage - Go To Main Page


מי אמר, שלנו אין כנפיים
ולא יודעים לגעת בשמיים
לא יודעים לשחות כמו דגים עמוק בים התיכון
אני ואת הרי יודעים שזה בכלל לא נכון.

כמה האדמה הזאת ראתה מלחמות,
כמה דמים נשפכו בה ודמעות?
אבל היא תשרוד.

ומתישהו אני מקווה בקרוב
תהיה פה שלווה.
וגן עדן יצמח דווקא פה
כשלא ישאר מה לעשות גם המשיח יבוא.

ואז מי יגיד, מי יעז ויאמר?!

מי יאמר, שלנו אין כנפיים
ולא יודעים לגעת בשמיים?
לא יודעים לשחות כמו דגים עמוק בים התיכון?
אני ואת הרי יודעים שזה בכלל לא נכון.

האדמה הזאת עשירה בהמון, רגשות קסומים:
ים המלח, נגב, הר חרמון, אילת עם נופים הכי יפים.
ובירושלים כל פעם אני מתרגש מחדש
כמו חיבוק בילדות מאם אהובה

ואין פה מה בכלל להתייאש,
כי זאת האדמה היחידה,
רק זאת המדינה המוזרה,
שלי, שלך, שלו ושלה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/5/05 0:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מארק יאשייאב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה