זאת אובססיה או אולי פשוט ברירת מחדל
זהו איש אשכולות או בכלל נכה מוגבל
הולך עם גב כפוף, מראה שפוף, משא כבד כמו של סבל
איש מבורך או בעצם מקולל חסר מזל?

אכן שאלה, אכן דילמה מסובכת
הפתרון אינו באופק, התשובה נראית רק מתרחקת
הדרך רצופה במכשולים אבל אין ברירה - ללכת
אין ברירה, קדימה, אבל אוף, למה את שותקת?

את שותקת
אני אוהב את השתיקות שלך
מדי פעם גם צוחקת
ללא סיבה נראית, פשוט סתם כך

אז מה אמרנו? חוסר ברירה, חוסר בחירה
שום אפשרות את לי לא משאירה
לא משאירה מקום, לבריחה או לשבירה
של הצנצנת ששמת אותי בה, כשהאהבה הייתה עוד צעירה

ואני, עוד מעט נגמר לי האוויר
כל שניה משמעותית, כל רגע הוא שביר
מרוויח קצת חמצן עם כתיבת כל שיר
זה החור שלי אל העולם, ממנו מבליח אור בהיר
נזכר בימים שעמדתי זקוף, כשהייתי עוד צעיר.