ראה, אשמתך היא
שאין אני ישנה הלילה.
מתהפכת מצד לצד,
כאבים עדינים בכל גופי
ונימיי מתפקעים -
כל כך אני משתוקקת אליך.
הלכסון הטטארי הדק בעינייך
רודף אותי.
אני עוצמת את עיניי ורואה את מבטך,
את החיוך המרחף בזויות פיך,
חיוך שעלול היה להעלות חשדות בדבר
אינדיבידואליזם, או טרוצקיזם
רחמנא לצלן. היזהר.
אסכים לוותר על הנסיכות הבורגנית למענך.
אסכים אפילו לוותר על התקליטים והבובות.
על הכל. אקעקע פטיש ומגל, אם תרצה.
אפשר להסחף ברומנטיקה
ולארגן איזו מהפכה.
אתה יכול להיות אאורליאנו בואנדיה,
ואני אחכה בכפר.
רק תבוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.