|
איך טומנים שירה בחול,
עיניים שראו קסם ותירגמוהו למילים
לנחשולי חרוזים כנחשולי האדמה
המכסים אותך עכשיו,
כתב ידך שלא יכתב עוד, וכוכביך שלא ילטפו.
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים,
שספר בלחש גרגרי חול ונמשים,
פתאום אתה איננו -
השירה שלך כל כך ישנה, כל כך קיימת,
ואתה טמון בחול.
ואין לנו אהוד מנור אחר,
ואין לנו מילים לומר -
כי כבר לקחת לנו את כל המילים הטובות,
היפות, הנכונות,
שהיו.
13.4.2005
(השיר הזה לאו דווקא כאן בשביל תגובות...) |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.