וכשתלך בשביל החשוך
פתאום תראה שם איזה כוך.
ושקט מסביב לכוך
עוטף אותך כשמיכת פוך.
והחושך מאיים,
שייך הוא ליצורי הלילה.
ורק גפרור עומם
מאיר לך הילה.
ותלך לך נפחד,
תפחד שאתה לא לבד.
עינייך בתזזית רצות,
ועיניים בך מביטות.
והיא תצוף מתוך צללים.
תרחף מעל אדמה
מרוצפת עלים.
תחטוף אותך אל עולמה.
ואתה תדע מי זאת.
התגעגעת אליה.
אתה עוד רוצה לראות,
להיות איתה.
והיא תיתן לך בקבוקון:
לשימוש רק בחצות!
אתה תדע - זה מסוכן,
אבל תרצה אותו לשתות.
ובחצות למחרת,
נשלף בקבוק מתחת כר.
אתה תדע שאין אחרת.
ואתה מת בחצות מחר.
ושוב תלך בשביל חשוך.
פתאום תראה שם את הכוך.
ושקט מסביב לכוך
עוטף אותך כשמיכת פוך.
והחושך כבר לא מאיים,
שייך הוא ליצורי הלילה.
והלילה מהמם.
תהיה איתה הלילה...
לילה... |
