|
עיניים קפואות שאף אחד
לא מצליח להמיס
הלב שלה בוגד בה
אף אחד הוא לא מכניס
היה בה עצב מסונן
אל מתחת לפני השטח
אבל חיוך עדין תמים
שהחליף את כל המתח
היא הפיגה כל יגון
אך שקעה תמידית בעצבות
וזה לא שהיתה דכאונית
רק קצת חלשה חסרת יציבות
וכמה שתמיד שאלתי
היא אף פעם לא ענתה
התעקשתי התחננתי
גם כשידעתי שזה אתה
היא לקחה את כל השקט
שתמיד שרר סביבה
היא לקחה אותו לקבר
יחד עם כל כאבה... |
|
|
גידי גוב
(מתוך "1001
חברי כוורת") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.