ארבל הכרמלי / בשל היתכנות |
היכן שאני מתיישב - הם עמי,
מתי שהולך לשכב - הם לידי;
אפילו בחלום אינם עוזבים את נשמתי.
בכל מקום, בכל זמן, עוטים רוחי
ככסות מגן למצב רוחי,
אפילו שהטוב ממש לידי
עדיין הם גוברים עם כל פעימה מלבי.
אלו הגעגועים ממני אלייך
בגלל היתכנות שתיעלמי מחיי
ובעוד רגע קט תתנדפי,
ואוותר דואב עם כיסופיי וערגתי.
13/04/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|