|
האצבעות שחשבת שחלפו על גופי
כבולות באזיקים
חורקות בתלות מתכת שקופה:
אהבה הרגל
קנאה יצירה
חוליית אמון רופפת
כמעט חסרה
העיניים הכחולות שטוענות לחפותי
יתחננו רק אלייך
יחבקו רק אותך בלילות קרים
(וכן הלאה-
לי יש שיעשו דברים מעין אלה
ולהם בחורות שיעשו דברים אחרים)
את מטיחה קלישאות באוויר
(בהמשך היום הממסטל הזה, שלא נגמר,
הבחור יתקשר אלי להסביר)
כועסת
מתפרצת עלי
מתפרקת מולי
באימת מסקנותייך
קוראת לדמיונך דרור
ולאהבתכם קבר
אני מצטערת על שרשמך המוטעה
ינבור בך תהומות ייסורים הרבה אחרי שאעזוב
ולא על דבר אחד מעבר.
(19/6/05) |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.