יחזקאל פרישטינה / זרע עמלק |
עד צנח לו צינורי
וזהו הקטן, הלץ
לא יחוש לחות רחמך
הבוגדני.
את ראית בי זרע עמלק
השער אל ארץ קודשך
הולך ומתהדק
ממני,
מנעת פרי עץ החיים.
מעצמך,
את החיים עצמם.
בין שדייך למפשעתך,
טבורך טהור הסרק.
לו היית קדושה
כארץ ישראל
היה שמו בני ברק.
על כי בין גבעתיים ופתח תקווה
הניחוהו אלוהים
והפיח בו
את צינור החיים.
אני את טבורה מלקק
ביצר שוקק
ואילו אהובתי ראתה
בפי הרוקק
את זרע עמלק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|