את, היוקדת, החמודה ומרהיבת העיניים,
הצתת דמי בשלל צבעייך,
הבאת השיכרון לעיניי
וגרמת לי להצטער כי רצו חיי
והתרחקו מגילך יותר מדי
שאוכל לפתותך לטעום ממנעמייך.
היש סיכוי אחד לאלף
ליצור אצלך תאווה בשצץ
שאוכל להיות לך חדש ומסעיר;
תואם לגילך - גיל העלומים?
אמרי הן ואליך ברעדה אגיל
כי את הפרח הכי נדיר בגני.
לא אסתער לקטפך פן תנקרי עיניי;
רק אביט על ים פרחייך
ולבי ירון, יבכה
כי מוצא לנחשולי תאוותי - אינך;
לבד אוותר
וגם את לבדך,
רק שלך, יש את תפארתך,
ואני - רק "חטיאר" הוזה.
18/01/04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.