אני מכיר מקום, קרוב לכאן
ועומד שם בית ישן, שלאף אחד לא אכפת
ממתי הוא קיים, ומתי הוא ננטש.
את לא היית רוצה לגור שם.
ארבעה כיווני סרחון, וקירות מתקלפים
ועשב צומח בין אריחי רצפה מתפוררים.
ואת לא רוצה לדעת,
איזה דברים שורצים שם בין הלבנים.
אבל פעם -
אני יכול לספר לך -
פעם זה היה בית יפה,
מושקע, מסודר, נקי, מטופח, יציב,
בקיצור, כל מה שבית צריך להיות.
והיו מי שאמרו שהיו שמחים לגור שם.
ואולי בעצם -
אולי כל מה שנחוץ לחורבה הזו
זה מישהו, שיהיה מוכן לחלוק את חייו
עם הקירות המתקלפים,
לא לעשות יותר מדי,
רק להניח את הראש העייף שלו
שם, על הרצפה המתפוררת.
אבל את,
את לא היית רוצה לגור שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.