לא, ילדה. אינך מביטה אל הכיוון הנכון.
לא, דנה.
עצמותייך לנגד עיניי באור ערמוני כשקיעה שאהבת,
לא בהן תמצאי חיים.
אנא, בחרי בהם, כי ערש מותך יירקם במוקדם או במאוחר,
ולא נהגת תמיד למשוך בכוח
את הלא-נודע אל מחוזותייך. ואלו לא חשכו.
מדוע אדבר אלייך ולא אקשיב?
אנוס כל עוד נפשי בי, עוד את אנוסה להירדם,
זרועות מדממות פשוטות בנועם על מצע מתוק.
לא, דנה.
אינך צודקת ומעולם לא טעית,
מה הוא הרעל? כיצד למדנו לשנוא? ובאותה
מידה,לקול תקתוק אסון, מצאי לך אהבה
כשם שביורקי דמי, אני מצאתי.
זו לא תבגוד בך, לה אין שם וצריה בטלים,
חלציה כשלך. דקים. מפני מה פחדת?
עודך ילדה ואינך,
דנה.
הניחי לפחד לגווע.
ידי האושר צרות מנזק, וכל אשר יכול להיחרב,
הפכת במו ידייך. אינך מביטה אל הכיוון הנכון... |