שיר שנכתב ב 12.3.01
הימים האפורים מונחים על החלון,
ליד דש המעיל המונח לרגליו.
שיכחת העצב התחלת המחר
ואני - טוב לי,
עוד לא מאוחר.
הזמן אולי יקר ואין לו מנוחה,
הוא הולך כזרם שאין לו הפסקה.
ייפסק מתי (?!) - זה בטוח
וביינתיים צריך להמשיך לחיות.
היום האפור ייהפך לורוד,
לא יפספס את הטוב של האור.
הזמן הוא יספיק לי ללא עצירה.
ואם נרצה נוכל להתחיל הכול מהתחלה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.