מיכל תותי / חיוך שנבע ממבט |
שוב נפתח חלון חדש.
מאוזן אחת למשניה חיוך
שהשכיח את ימות האתמול.
אור לבן קורן ומבט עיניים עדין,
החיוך עולה מעניו ולשכוח את
האחד שנראה, גורם לי הוא.
הוילון שנסגר שוב נפתח מחדש,
מנסה להשכיח את מה שאבד.
שוב יחזור לחלון ויסגור עוד שלב,
שוב יראה אור שנולד.
וחיוך של תודה עלה בשפתיי
על חיוכו שנבע ממבט.
שיר שכתבתי ב 30.1.2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|